בירת איטליה, רומא או במילים אחרות עיר שיש בה הכול. יש קסם ברומא שקשה להסביר ולמרות שאולי יש הרבה שלא מתחברים אליה, אני התאהבתי בה- לא ממבט ראשון אבל ממבט שלישי או רביעי.
בקיצור תכינו את הרגליים ללכת הרבה במדרכות המאתגרות שלה ומקום בבבטן כי הכל טעים!

נתחיל מהלינה, המלון שלקחנו היה באזור טוב יחסית, קרוב לטרווי ולמדרגות הספרדיות אבל יחסית רחוק מאטרקציות אחרות כמו אזור הקוליסאום והוותיקן. בכללי לא הייתי ממליצה על המלון הזה כי הוא לא היה משהו בעיניי. ממה ששמעתי החדרים ברומא קטנים במלונות וזה אכן היה כך אצלנו במלון ולכן הרבה לוקחים airbnb שזאת אופציה מעולה למי שאוהב. בקשר למיקום, הייתי בוחרת משהו שהוא הכי אמצע להכול, כלומר בין במדרגות הספרדיות לקוליסאום. יש המון שגם בוחרים לישון בשכונת טרסטוורה בגלל שהיא מלאת חיים בערב ויש הרבה מסעדות וברים שזה ממש נחמד אבל הבעיה שאין שם אטרקציות וזה אומר לנסוע לכל דבר כמעט. לפעמים על המפה דברים יראו קרובים יחסית אבל חשוב לזכור שהמדרכות ברומא לא חלקות ומאוד מקשות על ההליכה וכל קילומטר שעושים בעשר דקות בארץ, שם לוקח בערך כפול.

לגבי התחבורה, את הרוב עשינו ברגל חוץ מכמה אטרקציות רחוקות או כאלה שלא היה לנו כוח ללכת אליהן. האוטובוסים די מהירים ויעילים אז זה לגמרי סבבה להשתמש בהם, הבעיה העיקרית היא לקנות כרטיס לאוטובוס. יחסית לעיר בירה, רומא לא הכי מפותחת בעניין וצריך לקנות כרטיס בחנויות טבק כאלה (שיש די הרבה) פשוט לא תמיד נשאר או שלא מבינים מה את רוצה. אנחנו בסוף קנינו במודיעין תיירים כרטיס של תחבורה לשבוע (יש גם לפחות זמן) וזה כולל את כל סוגי התחבורה, זה יחסית לא זול ועולה באזור העשרים אירו שביחס לכרטיס נסיעה בודד זה די הרבה.
בגדול רומא זאת עיר שחווים ומכירים דרך הרגלים, וגם הדברים באמת לא כל כך רחוקים אחד מהשני אבל מה שגורם לזה להרגיש רחוק זה כמובן המדרכות אז נעליים נוחות- צ'ק.

ביום הראשון נסענו בבוקר לקוליסאום לסיור מודרך באנגלית שכולל גם את פורום רומאנום ופלטין היל.
לדעתי הסיור המודרך שערך שלוש שעות היה ארוך ובעיקר התמקד בקוליסאום ופחות באחרים. בסיור ממש מסתובבים בין חלקי הקוליסאום, בין הקומות שיש שם, גם התחתונות ביותר ומספרים על ההיסטוריה של המקום ומה היו נוהגים לעשות ולראות שם. אם 'טו מייק א לונג סטורי שורט' זה פשוט התאטרון של הרומאים שהיה פעם לראות הופעות ובעיקר קרבות בין חיות ובין אנשים. כיום הוא מן הסתם לא בשימוש ובתכל'ס זה פשוט מוזיאון לכל דבר ועניין, אז נכון שכולם ממליצים ללכת כי זה אחד מסמלי העיר אם לא הכי מוכר שבהם אבל אם אתם פחות טיפוסים של מוזיאונים והיסטוריה אז לגמרי הייתי שוקלת פעם שנייה אם לקחת סיור כזה או רק להגיע להצטלם וללכת. לגבי פורום רומאנום והפלטין היל זה פשוט להסתובב בין העתיקות שנמצאות שם ומסבירים מה היה פעם ומאיזה תקופה זה, בסוף נשארנו שם עוד קצת להסתובב בעצמנו כי הסיור נגמר.

לאחר מכן הלכנו לאכול במסעדה שקרובה לקוליסאום שנקראת ROYAL ART CAFE הזמנו פיצה ופסטה CACIO E PEPE. האוכל היה טעים אבל לא משהו מיוחד, מה שמיוחד שם בעיקר זה הנוף לקוליסאום, הרי לא בכל יום אתם אוכלים צהריים עם נוף כזה.
ואז נסענו לפנתיאון לסיור מודרך באודיו של חצי שעה שמסביר על המקום ומה היה שם, בגדול זה סוג של כנסייה שגם הכניסה אליה חינם (הערה חשובה- כל מה שמוגדר כנסייה אז הכניסה לשם חינמית), מספיק להסתובב כמה דקות ולצאת כי אין משהו מיוחד, נותנים בכניסה כזה מכשיר לשמוע בכל תחנה סיפור על המקום. כל היופי הוא בחוץ- פשוט להנות מהמסעדות והגלידות ליד.

אכלנו גלידה ליד בשם  VENCHI והיה ממש טעים, יש כאלה שיגידו שזאת גלידה תעשייתית וממוסחרת והאיטלקים אוהבים גלידה מקורית (מחומרים טבעיים) אבל בעיניי היא הייתה הגלידה הכי טעימה שאכלתי ואני לא מגזימה. ממול יש בית קפה TAZZA D'ORO שיש שם מריטוצו וספוליאטלה אבל נחזור לזה ביום האחרון.
המשכנו לסיבוב בפיאצה נבונה שהיא ממש יפה וגדולה ואפשר למצוא בה הרבה מסעדות וגם חנויות.

ביום השני נסענו לוותיקן בבוקר לסיור מודרך שהזמנו שכולל את המוזיאון, הגנים והקפלה הסיסטנטית. בגלל שהסתבכנו להגיע ואיחרנו נתנו לנו רק כרטיס להיכנס למוזיאון ולקפלה בלי הגנים ( צריך לשם מדריך) אז נכנסנו למוזיאון שיש שם שזה בעצם כמה מוזיאונים שממשיכים אחד את השני. המקום ממש גדול ומהמם עם מלא תמונות, ציורים ופסלים כמו שיש במוזיאון, לצערי לא הספקנו הכול כי זה באמת ענק והיינו צריכים להמשיך למקום אחר. לדעתי זה מקום לבוא אליו ליום שלם, להנות מהמוזיאון, מהגנים ובכללי מכל אזור הוותיקן. בתוך המתחם גם יש בתי קפה ואת הקפלה הסיסטנטית שזאת גם סוג של כנסייה אבל יפה לראות. לאחר מכן המשכנו לבזיליקת פטרוס הקדוש לסיור מודרך של שעה שהסבירו על ההיסטוריה של המקום ובעיניי זה היה יותר מדי ולגמרי היה מספיק סיבוב קצר להסתכל על התמונות והמקום, קצת לצלם ולהמשיך. מעבר לזה, הכניסה לפה בחינם כי זה כנסייה.

 המשכנו לרחוב הקניות VIA DEL CORSO שיש שם מלא מותגים וחנויות אז מי שמחפש קניות זה מקום מעולה לעשות את זה- יש שם הכול וממש כיף להסתובב. הרחוב הזה הוא אזור מאוד מרכזי ומתוייר אז אין אפשרות לפספס אותו.
בערב אכלנו רביולי ריקוטה ותרד ברוטב חמאה ומרווה וניוקי עם כרוב אדום (שלא ממש מורגש) וגבינת גורגונזולה שהיו ממש טעימים ובאמת שאין צורך להכביר במילים, פשוט תלכו למסעדת Lorel in the world (נכון לשנת 2024 כתוב בגוגל שהמקום סגור).

משם המשכנו למסעדה ששם היו לנו טעימות של גבינות, נקניקים, יין, חומץ בלסמי ושמן זית שהכול מיוצר באיטליה באיכות הכי טובה שיש והיה מאוד טעים ומעניין לשמוע על הסיפורים והתהליכי הכנה של כל דבר. לאחר מכן המשכנו לרובע היהודי לפיצרייה שבה טעמנו שלושה סוגי פיצה: פיצה רוסה (אדומה) שזאת פיצה מאוד דקה ובלי גבינה, רק רוטב. פיצה עם תפוחי אדמה ופיצה נפוליטנית שזאת גם פיצה מאוד דקה אבל עם מוצרלה. וכמובן טעמנו גם את המאכל הכי רומאי שיש שזה ה-סופלי! קצת על הסופלי: זה כדור ריזוטו מטוגן עם גבינת מוצרלה בפנים כשחותכים אותו באמצע המוצרלה נמתחת ונוצר כמו חוט של טלפון שהיה פעם ומפה השם 'suppli al telefono' זה מזכיר את הארנצ'יני אבל מאכל שונה וטעים בטירוף.

לאחר סיום הסיור הלכנו לרחוב הקניות לקצת שופינג ולאזור המדרגות הספרדיות ומזרקת טרווי וישבנו לאכול ארוחת ערב במסעדה שנקראת Ristorante Taberna Patrizi e Plebei מסעדה שנראת מאוד יוקרתית וקצת הזכירה לי בעיצוב כנסייה. הזמנתי סלמון ותפוחי אדמה, לא הכי איטלקי יש לומר אבל היה ממש טעים בתור אחת שאוהבת סלמון בטירוף. הסיפור של מזרקת טרווי או בתרגום מזרקת המשאלות (Fontana di trevi) אומר שאם תזרקי מטבע אחד- תחזרי לרומא, אם תזרקי שניים- תמצאי אהבה באיטליה ואם תזרקי שלוש- תתחתני וכדי שזה יעבוד צריך לזרוק עם יד ימין מעבר לכתף שמאל. אם זה באמת או לא- אין לי מושג אבל מה שבטוח לרומא אני עוד אחזור. בכל מקרה, משהו נוסף שמעניין לדעת הוא שמדי שנה נאספים במזרקה מעל מיליון אירו שתורמים לצדקה.

היום הרביעי היה יום השלמות למה שלא הספקנו, הלכנו לגבעת קפיטולינה שיש שם גם מוזיאון אבל לא נכנסנו רק עלינו במדרגות וראינו את הנוף ואז הלכנו לאנדרטת ויטוריו אמנואלה השני שיש שם נוף מטורף לכל האזור ולכיכר ונציה שיש בה פרחים לפי צבעי דגל איטליה ובכללי מבנה יפה אז מומלץ.
משם חזרנו לאכול טירמיסו ב Pompi tiramisu שהיה טעים אבל לא שונה מאחרים שאכלתי גם בארץ. לקחנו גם קנולי שזה קינוח סיציליאני מבצק מטוגן ממולא בקרם ריקוטה בתוספת של פיסטוק או שוקולד.

קצת על טירמיסו: זה קינוח של שכבות בישקוטי טבול בסירופ קפה וקרם מסקרפונה לפעמים עם יין או ליקר ומעל מפזרים אבקת קקאו, באיטלקית המשמעות של השם 'טירמיסו' זה 'תרים אותי'. הקינוח הומצא על ידי 'מלצרית' בבית בושת שהכינה והגישה את הקינוח הזה בסוף הערב לגברים על מנת לעזור לגברים לפתור את בעיותיהם כשחזרו לנשים. לכן יש בקינוח דברים מזינים ומעוררים כמו ביצים, סוכר, גבינה, קפה וקקאו שאולי במחשבה ראשונה לא נראה הכי מזין אבל יש בזה משהו. קינוח נוסף שאכלנו היה קנולי, שזה בכלל קינוח סיציליאני שמורכב מבצק כמו של וופל שמטוגן וממולא בקרם בטעמים שונים- זה היה ממש טעים! 

לאחר מכן הלכנו למסעדת I Suppli dei Coronari שזאת מסעדה קטנה שקצת קשה למצוא בין כל הסמטאות ברומא אבל לגמרי שווה כי יש שם סופלי בטעמים ומילויים שונים וטעים ברמות.
ואז חזרנו לאזור הפנתיאון לאכול מריטוצו וספוליאטלה בקפה Tazza d'oro שהיה טעים אבל קצת יבש, אולי כי היה סוף יום אז כדאי לבוא בבוקר ולשתות גם קפה ובכלל ליהנות מהאווירה שיש ליד המזרקה והנוף לפנתיאון. קצת על ספוליאטלה: קינוח שהומצא על ידי קונדיטור מנפולי ומאוד מזוהה עם העיר ומורכב מבצק שמורחים עליו חמאה או שומן חזיר ופותחים לצורה כזאת שדומה לכובע או קונכייה וממלאים במלית של גבינת ריקוטה ודברים נוספים ואופים, באפייה הבצק נפתח ונוצרים כמו 'עלים' כאלה שאנחנו מכירים מבצק עלים וממאפים כמו קרואסון.

לסיכום, עוד קצת דברים על רומא והרומאים שיעזרו לכם להרגיש כמו המקומיים:
הרומאים שותים בערך 8 כוסות קפה ביום כשרק הראשונה שלהם היא עם חלב וכל השאר זה אספרסו.
בבוקר הם אוכלים מאפה עם קפה בלבד, בלי כל מיני ארוחות גדולות כמו שאנחנו רגילים.
פיצה זה מאכל שהם אוכלים גם בהליכה או בעמידה אז אם תראו אנשים מקפלים את הפיצה ואוכלים- זה לא מוזר.
בשעות הצהריים (בערך אחת) ובשעות הערב (בערך שבע) אלו הן שעות של ארוחות צהריים וערב ולכן אם אתם רואים תורים מחוץ למסעדות, תדעו שזאת כנראה מסעדה טובה ושווה לאכול שם כי כאלה הם האיטלקים, אוהבים אוכל טוב גם אם צריך לחכות בשבילו.
מעבר לזה, שעות בהן אוכלים הן שעות 'קדושות' ואף אחד לא עובד בהם תוך כדי או מתעסק בטלפון.
הקצפת אף פעם לא מתוקה- למה? האיטלקים לא מאמינים בלפוצץ כל דבר בסוכר ואוהבים כמה שיותר טבעי (כמו את הגלידה).
לא צריך להשאיר טיפ במסעדה, זה יהיה כלול בתוך החשבון אבל אם ממש בא לכם לפרגן אתם יכולים לעגל קצת את החשבון כלפי מעלה.
נעליים נוחות זה חובה כי המדרכות עשויות מאבנים עם בליטות שמאוד מקשות ללכת עליהן.
ומשהו נוסף הכול פשוט טעים, אין לי מילה אחרת, האיטלקים פשוט טובים בהכול- הגלידה, היין, הפסטה, הניוקי, הרביולי, הפיצה, הגבינות אז תאכלו ותהנו!