כשחושבים על וינה חושבים על אירופה הקלאסית, השקטה והמנומסת וזה בדיוק מה שהיא, אומנם היא עיר בירה אבל היא שקטה בצורה לא רגילה. תוכלו למצוא בה הכול: מאומנות היסטורית , ארמונות מפעם, ארכיטקטורה אירופאית מהממת, אוכל טוב ומגוון, מוזיקה ומופעי אופרה וגם המון פארקים, גנים וטבע.

לקחנו מלון באזור מריה הילפר שזה רחוב מאוד מרכזי ומלא במסעדות וחנויות. יש להגיד שמחוויה אישית הרגיש שהוא פחות מתוייר ויותר למקומיים אבל הוא תמיד שוקק חיים, יפה ומלא מה לעשות (טוב בעיקר לקנות..). כנראה שלא הייתי לוקחת שם מלון שוב בגלל המרחק לאטרקציות ולאזור המתוייר ביותר שזה האופרה, כנסיית סטפן הקדוש וכו'. הלינה שם גרמה לנו ללכת את הרחוב כל יום הלוך וחזור על מנת להגיע לאזור שממנו יוצא האוטובוס תיירים לשאר האטרקציות. אנחנו בחרנו ב- vienna pass לשלושה ימים שמקנה אוטובוס תיירים חינם ובלי הגבלה וכניסה לרוב האטרקציות הכי מבוקשות (יש עוד אופציות נוספות לכרטיס כזה). במחשבה שנייה אני לא יודעת אם זה הכי כדאי, אולי כן אם ישנים באזור האופרה ורוצים ראש שקט מלבנות מסלול, לנווט ולהתעסק באטרקציות כי האטובוס הזה מחולק לשלושה קווים בשלושה צבעים שמאחורי כל אחד עומד רעיון מרכזי. הקו האדום- הוא העיר העתיקה וההיסטורית, הקו הכחול- הדברים שמסביב לנהר הדנובה או שקשורים בו. והקו הצהוב- שהוא גם הכי קצר ופחות מבוקש לוקח רק לארמונות בלוודר ושנברון שמעבר לזה לא מצאתי בו שימוש.

פעם הבאה כנראה שאבחר בלנווט לבד בתחבורה ציבורית מאחר והיא מאוד נוחה, נגישה ומהירה בעיר וגם המחיר זול- 2.4 אירו לכרטיס ליום. (אני פחות בקיעה במחירים אבל אפשר למצוא בקלות באינטרנט בחיפוש באנגלית).

ביום השני הלכנו לכנסיית סטפן הקדוש, מאוד גדולה ומוכרת. יפה להיכנס ולראות מעבר לזה אין הרבה מה לעשות בה. משם המשכנו לשעון אנקר שהוא שעון היסטורי מוזהב כזה וממש יפה ומיוחד לפי מה שאומרים מדי שעה הדמויות שיש עליו זזות, לא נשארתי לצפות אבל שווה להגיע לפחות בשביל לצלם. לא רחוק משם יש חנות של מאנר (Manner) למי שלא מכיר, מאנר זה מותג של וופלים שמיוצרים בוינה אבל אפשר לראות אותם בכל אוסטריה והם גם מיובאים למדינות רבות נוספות. הוופלים שלהם ממש טעימים ובחנות ניתן למצוא מלא סוגים וטעמים, שוקולדים ומוצרים אחרים ממותגים בלוגו ועיצוב המותג. אם אתם לא מכירים את הוופלים שלהם וגם אם כן אתם חייבים לעצור שם לקנות ולטעום! 

לאחר מכן עשינו עצירה בקפה המפורסם קפה סאכר לטעות את עוגת הסאכר טורט. למי שלא מכיר זאת עוגת שוקולד בחושה מצופה שוקולד מריר שבאמצע שלה יש ריבת משמש שמגישים עם קצפת. את המתכון שומרים במלון שבו נמצא הבית קפה ולא מפרסמים אותו לאף אחד, זאת אומרת שכל מקום אחר שמוכרים את העוגה הזאת בעצם מוכרים 'חיקוי'. את העוגה המקורית ניתן גם לרכוש בחנות שיש ליד הבית קפה בקופסאות בגדלים שונים. העוגה המקורית גם מעוטרת במטבע שוקולד עם המילה 'original' כלומר המקורי. קצת היסטוריה: העוגה הומצאה בשנת 1832 על ידי השף המתחיל פרנץ זאכר בן ה-16 שהתבקש להכין קינוח על מנת להרשים את אורחיו של הנסיך.

משם המשכנו לארמון הופבורג למוזיאון סיסי. בהתחלה המוזיאון מתחיל מתערוכת כלי אוכל מכסף במגוון עיצובים שהיה פחות מעניין אלא אם אתם חולי טקסטיל לבית. ואז מתחיל הארמון והסבר על חייה של סיסי וממש עוברים מחדר לחדר עם הסבר על תחנות חייה ומי הייתה. בתוך הארמון אסור לצלם אז לכן אין לי תמונות לצרף. רק אגיד שמי שאוהב היסטוריה וארמונות שווה ללכת, מהמם בפנים ומעניין לדעת על המקום בו באים לבקר. ליד הארמון יש מקום שנקרא בית הפרפרים שלא הספקנו להגיע אליו אבל כן שמעתי שמאוד מומלץ- זה סוג של חממה עם פרפרים שונים מכל מיני סוגים וצבעים אז זה ממש יפה לראות.

אחרי הארמון נסענו עם האוטובוס תיירים לפראטר הלא הוא פארק השעשועים של וינה עם מלא מתקנים מכל הסוגים ולכל הגילאים. אנחנו עלינו רק לגלגל ענק וינר ריזנראד שהוא הגלגל ענק הכי גבוה בעיר עם קרונות אדומים כאלה שרואים את הנוף על כל הפארק וכל וינה. פעם שנייה שאני חוזרת לגלגל הזה, אין בו משהו מיוחד חוץ מתצפית יפה אז אם לא הייתם- שווה ללכת. חשוב לציין שהמחיר לכל אטרקציה שונה ואין כרטיס כולל לכל הפארק כמו שאנחנו מכירים בארץ, אתם משלמים רק למתקנים שאתם רוצים לעלות. פעם הבאה עולה על עוד כמה מתקנים שממש רציתי ולא הספקתי.

בערב אכלנו במסעדה הכי מדובר ומפורסמת בוינה בזכות השינצל שלה והיא כמובן: פיגלמולר. מסעדה אוסטרית עם מנות אותנטיות שמזוהות עם המדינה והתרבות, יש לה שני סניפים בעיר: אחד יותר קטן שאז שבאנו פעל רק על הזמנות אונליין מוקדמות ולנו לא הייתה הזמנה אז המשכנו לסניף השני (והמאוד קרוב) שגם גדול יותר ושם אכלנו שניצל וינאי עגל, מרק עם פנקייק וצ'יפס, כי אין שניצל בלי בכל זאת. השניצל עשוי טוב והבשר רך בצורה לא רגילה שאפילו קשה לזהות שזה עגל ולא עוף. המרק היה ממש טעים ומי שלא מבין מזה מרק עם פנקייק ועל מה אני מדברת אז שיילך לטעום ויבין כי זה גאוני וטעים! בקיצור שווה מאוד ופשוט חובה ללכת.

את היום השלישי התחלנו בסיור באופרה שארך חצי שעה אבל עוד לפני זה עצרנו בקונדיטוריה בשם OBERLAA ולקחתי לי קינוח קטן (פטיפור) לאחר כך בטעם שוקולד שהיה מאוד טעים ובול במקום. היו שם עוד קינוחים רבים שלא טעמתי אבל ללא ספק מה שטעמתי היה טוב ושווה להגיע ולהתרשם  בעצמכם מהאיכות והטעם. באופרה זה היה סיור קצר וממוקד שבו עוברים בין חלקי האופרה ומקבלים הסבר על ההיסטוריה של המקום, מה קורה כרגע בהווה ואיך התפתחה מאז, על המופעים שיש בה ומי נהג להופיע שם. המבנה בפנים מאוד יפה, בעיקר האולם המרכזי שהוא ממש ענק והכיסאות עם קטיפה אדומה כזאת שעושים תחושה יוקרתית והכי אירופאית שיש וממש יש חשק לצפות שם באיזה מופע.

המשכנו עם שייט בנהר הדנובה שארך שעה ורבע ובדרך מסבירים על דברים שרואים מהסירה. זה בהחלט היה נחמד וממש כיף למי שאוהב. נהר הדנובה מופיע שלוש ואפילו ארבע פעמים בוינה בגלל התפצלות הנהר אז אנחנו היינו בנהר הראשון שהוא די קטן אבל עדיין יפה ובעיקר מרגיע. מה שעוד התלהבתי ממנו זה הגרפיטי שמעטר את הבלוקים שעל גדות הנהר.

ואחרי כל זה חזרנו שוב לאזור האופרה וטיילנו ברחובות: גראבן (Graben) שיש בו את פסל עמוד המגיפה שיפה לראות ולצלם והרבה מסעדות וחנויות. קולמרקט (Kohlmarkt) שיש שם חנויות יוקרה של כל המותגים הכי ידועים. וכמובן ברובע הזהב (Goldenes Quartier) שהוא גם מהמם ביופיו וגם הוא בעיקר לחנויות יוקרה של כל המותגים הבינלאומיים. 

בערב אכלנו במסעדת המבורגרים בשם: Le burger ברחוב מריה הילפר אבל זאת רשת מסעדות ויש לה סניפים רבים בעיר. מה שאהבתי שם שאפשר להרכיב המבורגר בעצמך עם איזה תוספות ורטבים שתבחר למרות שחייב להגיד שיש להם המון המבורגרים מגוונים בנויים בתפריט אבל אני בחרתי להרכיב. ומה שעוד מגניב זה שיש שם בר רטבים חופשי שאפשר לקחת מכל מיני סוגים של רטבים ולאכול. ההמבורגר מגיע במידת עשייה אחת בלחמנייה בריוש רכה שאפילו קצת התפרקה מרוב הרכות והרטבים שהעמסתי עליה אבל היה טעים מאוד אז לגמרי מומלץ!

ביום הרביעי והאחרון (באסוש!) התחלנו וסיימנו.. כן כן זה לקח יום שלם ועוד נשאר מה לראות..

בארמון השנברון!

הגנים יפים, מעוצבים, מטופחים ומשורטטים! ולמה אני מתכוונת? הצורה של הדשא נראת כמו שמישהו משרטט עם עיפרון וסרגל מרוב שזה ישר וזה מה שהופך את זה למהמם. בין כל הגנים תמצאו מזרקות יפות עם פסלים, סוגים שונים של פרחים וצמחים ופינות ישיבה שפשוט יאפשרו לכם לשבת ולהירגע מהשקט שיש במקום ההומה אנשים הזה ( כן זה משפט שלא מסתדר בהיגיון אבל זאת וינה במילים אחרות ואם נהיה מדוייקים כל אוסטריה) יש אנשים והמון מהם אבל שקט כאילו את לבד בעולם. אז עברנו מגן לגן ואז נכנסו לארמון, בארמון עברנו מחדר לחדר עם מכשיר כזה שמספר את סיפור המקום ובעיקר אודות האנשים שחיו שם. מי שחי שם הם משפחת המלוכה האוסטרית ובינהם סיסי ממקודם וגם מארי אנטואנט שמסתבר הייתה אוסטרית ובמקור משם לפני שעברה לפריז וכל הסיפור הידוע. החדרים יפים והעיצוב שלהם באמת מהמם.

משם המשכנו למוזיאון הכירכרות שבו כמו שכבר ניחשתם יש מלא כרכרות מכל מיני סוגים מכל מיני שנים ועם כל מיני סיפורים, מקום נחמד בהחלט ויפה לראות ומעבר לזה- אין הרבה. ואז הלכנו לבית קפה רזידנץ (Café Residenz) ששם מתקיים מופע השטרודל, המופע אורך כ-20 דקות ובהתחלה מקבלים חתיכה של שטרודל תפוחים ובסוף אפשר לקחת מתכון הביתה ולהכין. המופע עצמו היה מאוד נחמד וכייפי והקונדיטורית שם העבירה אותו בצורה מהנה וקלילה. השטרודל עצמו גם היה מאוד טעים וכמובן שלקחתי מתכון ואני עוד אכין בהמשך את השטרודל תפוחים שלי. 

המשכנו לגן חיות ששייך לארמון והוקם אי שם במאה ה-18 עם מלא סוגים ומינים של בעלי חיים. אני מודה שאני פחות מתחברת לגני חיות, לא כי חלילה אני לא אוהבת כי אני מאוד אוהבת חיות אלא כי פשוט זה תמיד מרגיש לי מוזר לבוא להסתכל על חיות שנמצאו במקום שכביכול זה 'הטבע' שלהן ואנשים כל היום באים ומסתכלים עליהם כמו מופע בקרקס אבל זאת דעתי וכמובן שיש אנשים שמאוד אוהבים וזה בסדר. רק אגיד שהגן מאוד גדול ומלא בחיות אז אם אתם אוהבים גני חיות או שאתם עם ילדים זה המקום להעביר בו כמה שעות.

לאחר מכן רצינו ללכת לבית הדקלים שזה חממה כזאת עם צמחים טרופים ולמבוך אבל היה סגור אז חשוב לשים לב גם לזמני סגירה של כל מקום כי אומנם זה חלק משטח הארמון אבל יש להם זמני פתיחה נפרדים.

לסיכום, וינה הייתה מהממת ועדיין כזאת, לא משנה כמה פעמים אהיה בה יש לה מן קסם כזה שהוא רק שלה עם השקט שיש בה שמקסים אותי כל פעם מחדש. מי שעוד לא היה בוינה רק אגיד שזאת עיר שמאוד מאופיינת בהיסטוריה שלה, בתרבות, במוזיקה ועם הרבה מוזיאונים וארמונות. מעבר לזה תמצאו בה גם פארקים, חנויות, מסעדות ואטרקציות נוספות. האוכל בה טעים ומגוון ולא רק האוכל האוסטרי, אפשר למצוא בה גם מאכלים ומסעדות ממדינות אחרות. עוד על האוכל שלה אכתוב בפוסט נוסף כי הוא לגמרי שווה את זה וגם הקינוחים.

רוצה לחוות את וינה מעבר לארמונות שנברון והופבורג? המפה שלי תיקח אותך לבתי קפה היסטוריים, גלריות ומוזיאונים עכשווים וסמטאות נסתרות שרק מקומיים מכירים- לחופשה ונאית אלגנטית, טעימה ומלאת תרבות✨