אתונה, עיר עתיקה מלאה בהיסטוריה עשירה ועם הרבה שמחת חיים בכל פינה.
בין שרידי האקרופוליס המרשימים, השווקים התוסספים והרחובות הצבעוניים מלאי הגרפיטי, מצאתי את עצמי באווירה ייחודית שמשלבת בין עבר מפואר להווה מלא חיים ושמחה.
אם את מחפשת יעד שמשלב היסטוריה, תרבות, אוכל מעולה וזמן טיסה קצר- אתונה היא המקום בשבילך.

את הטיול שלנו בעיר התחלנו בשישי בערב אחרי שהנחנו את הדברים במלון שממוקם בשכונת פסירי (Psyri) ויצאנו לחפש מסעדה לשבת בה לארוחת ערב ולהכיר קצת את האזור.
לגבי הלינה, האזור שישנו בו היה פשוט מעולה, הוא במרכז העיר, קרוב לתחנת מטרו שזה חשוב מאוד, יש הרבה מסעדות, ברים ובתי קפה מסביב.
קרוב גם לכיכר המרכזית- כיכר מונסטיראקי שהיא כיכר מאוד גדולה ומפורסמת שבאמת אי אפשר לפספס ושם אפשר למצוא מסביבה הרבה בתי קפה, חנויות,ברים וטברנות ואת הכנסייה הביזנטית בת מאות השנים.
המלון נקרא: Athens Feeling שבהתחלה לא ראינו עליו הרבה ביקורות ואני וחברה שלי התלבטנו אבל בסוף החלטנו ללכת עליו והוא באמת היה ממש טוב למה שרצינו. חדר בגודל רגיל שמכיל כל מה שצריך, אין מעלית אז זה משהו שחשוב לקחת בחשבון אבל אם לא באים עם מזוודות גדולות אפשר בקלות להסתדר, הצ'ק אין נעשה דרך הטלפון עם קוד שקיבלנו וזה היה מאוד קל לתפעול והכול באמת מעוצב בצורה מאוד יפה ונקייה.

קל מאוד לפספס את המלון כי הכניסה היא פשוט דלת ויש שלט קטן עם שם המלון וליד יש חנות תכשיטים בשם Emily ששם זה גם הקבלה של המלון כל עוד החנות פועלת.
טיפ קטן, אם תגיעו למלון הזה- את השלט ששמים על הדלת בדרך כלל של '' נא לא להפריע'', לשים הפך שידעו לנקות את החדר כי אם לא הם לא נכנסים וזה קרה לנו אז מניסיון 😉
עוד על אזורי לינה, שכונות וכו'- אני ארחיב במאמר אחר בבלוג.
את הדרך לעיר משדה התעופה עשינו באוטובוס מספר X95 שמוריד בכיכר סינטגמה ולוקח בערך שעה (תלוי בתנועה), משם הלכנו ברגל עד למלון עוד כמה דקות, המדרכות די צרות אז זה לא הכי נוח ללכת אבל הסתדרנו. כמובן שיש גם אפשרות לקחת מונית או מטרו אבל זאת האופציה הכי זולה ופשוטה, ממש ביציאה מאולם הנוסעים יש עמדה כזאת לקנות כרטיסים והתחנה ממש ליד.

נחזור לארוחת הערב, בערב הראשון שרק הגענו לא חיפשנו יותר מדי אז פשוט אכלנו באיזו מסעדה שראינו קרוב לכיכר מונסטיראקי, אווירה נחמדה עם מוזיקה יוונית ונוף לאקרופוליס אבל האוכל לא היה כזה וואו ודי יבש אז לא אמליץ לכן ללכת לשם ולגמרי עדיף למצוא מקום אחר.

את הבוקר הראשון באתונה פתחנו בארוחת בוקר בבית קפה Wanna Flirt Athens‏ ולקחנו שם מנה של פנקייקים עם תרד וגבינת פטה וביצת עין מעל וקפה קר כל אחת בשם FRAPPE.
עניין הקפה באתונה זה גם משהו שחשוב לדעת עליו כי הוא שונה ממה שאנחנו מכירים וארחיב על כך במאמר נפרד.
המנה הייתה טעימה ועם זאת קצת כבדה בעיניי לבוקר אבל זה מקום באמת יפה, מקסים עם שירות טוב ואוכל טעים. הקפה כמו שאמרתי שונה מהרגיל וגם לפעמים מרגישים שוני ממקום אחד לאחר, הקפה מרגיש יותר חמוץ כזה ומר מהרגיל ובדרך כלל גם אין סוכר להוסיף כי הוא כבר מוכן מראש עם סוכר.

אחרי הסיבוב לקחנו מטרו והגענו לאזור האקרופוליס, האטרקציה הראשונה שלנו בעיר, התור היה מטורף, בערך חצי שעה רק בשביל לקנות כרטיס ואז עוד יש תור להיכנס.
אתונה זאת עיר בלי הרבה אטרקציות אז במעט שיש, יש המון תיירים ואטרקציה מרכזית ומפורסמת כמו אקרופוליס מושכת אליה המון תיירים אז חשוב לדעת את זה ולהיערך מראש.
בפנים רואים כל מיני עתיקות ושרידים היסטורים ואת מבנה האקרופוליס המפורסם, שהוא סוג של מקדש או כמה מקדשים שבנו לאלים היוונים.
יש נוף יפה ובהחלט שווה לצלם ולהצטלם, בין היתר תראו פה גם את תיאטרון דיוניסוס שהוא אמפי תיאטרון עתיק מהמאה השישית לפני הספירה. את הפרתנון שהוא גם מקדש שדומה לאקרופוליס רק קצת יותר קטן.

אחרי הסיבוב שם יצאנו וחזרנו לנקודת ההתחלה, איפה שנכנסנו שזה רחוב ראשי כזה עם הרבה חנויות, מסעדות ובתי קפה וישבנו לאכול ארוחת צהריים במסעדה איטלקית Belpaese Restaurant‏ שעל פניו לפי הביקורות מעולה אבל משהו במנות שלקחנו היה קצת מאכזב- לקחנו שני ספיישלים של אותו יום: רביולי בוראטה ופסטה מיט בולס ושניהם הרגישו לא עשויות כמו שצריך, הרביולי בוראטה לא הרגיש עם בוראטה אלא עם איזו ''שליכטה'' של גבינת שמנת או יוגורט חסר טעם ושוחה ברוטב עגבניות כשיש רק 4 או 5 יחידות של רביולי והפסטה מיט בולס הייתה פשוט רגילה, לא התלהבתי ממנה יותר מדי.
אני בכל זאת אומרת את שם המסעדה וכן ממליצה עליה כי באמת אולי זה היה 'פלטה' של אותו יום כי באמת רואים שהמקום כן מושקע מבחינת המנות והחומרי גלם וכמו שציינתי קודם הרבה ביקורות חיוביות ולפעמים קורה שפחות מצליחים הדברים.
רק אציין שליד האקרופוליס יש גם את מזיאון האקרופוליס שאליו רוכשים כרטיס כניסה בנפרד, לא הייתי שם אבל למי שחובבת היסטוריה ומוזיאונים זה נראה בהחלט מקום מומלץ.

אחרי ארוחת הצהריים המשכנו לכיוון מקדש זאוס האולימפי שהיה כלול בכרטיס שרכשנו לאקרופוליס ששם אפשר לראות שרידים רומאיים של המבנה הזה, בדגש על שרידים כי חלק ממה שראינו היה פיגומים ובאמת שאין הרבה מה לראות שם.
עצרנו גם בשער אדריאנוס שהוא שער רומי עתיק שנבנה לכבוד הקיסר אדריאנוס- יפה בעיקר לתמונות.
לאחר מכן הגענו לאצטדיון פנאתנאיק (Panathenaic Stadium‏) שהוא איצטדיון פשוט ענק והוא משוייך לאולימפיאדה הראשונה שהתקיימה בשנת 1896 ומאז נהפך למורשת של היסטוריה, תרבות וספורט. יש אפשרות להיכנס פנימה בעלות של כ-10 אירו, אנחנו לא נכנסנו ורק צילמנו מבחוץ.
ממש בסמוך לשם נמצאים הגנים הלאומיים שהם גנים עתיקים והיסטורים עם מדשאות ענקיות, פרחים וצמחים, אפשר להסתובב שם בכיף, ליהנות מכל הירוק והשקט שיש שם שזה קצת הפוגה מכל ההמולה והעומס של העיר והתיירים.
אפשר למצוא שם גם אטרקציה נוספת שיפה לצלם- Zappeion Hall‏ שהוא אולם מפואר שנבנה במאה ה-19 לכבוד המשחקים האולימפיים וכיום משמש מרכז לכנסים ואירועים.

משם חזרנו לאזור כיכר מונסטיראקי, הסתובבנו ברחובות הסמוכים ועצרנו לקינוח, הפסקה קצרה למשהו מתוק. קניתי גלידה בגלידריה Davinci Gelato שזאת גלידריה איטלקית שמכינים אותה טריה מדי יום מחומרים טבעיים, יש שם מגוון רחב של טעמים ואפשרות לגלידה בכוס, גביע או על וופל בלגי כמו שלקחתי עם תוספת שוקולד שיהיה מושחת ומתוק אבל טעים ברמות.
ליד אותה גלידריה נמצא מקום נוסף בשם Hans & Gretel‏ שהוא מקום שמציע מגוון מתוקים כמו: קיורטוש, באבל וופל וגלידה במגוון טעמים וגם סוכריות, גומי ועוד. המקום מעוצב בהשראה מהסיפור של 'עמי ותמי' ובפנים יש בית עם ממתקים שזאת אטרקציה נחמדה לילדים ובכללי המקום מאוד צבעוני, מתוק ונחמד.
המשכנו אחר כך להסתובב עוד קצת ואז חזרנו למלון לנוח קצת, להתארגן ויצאנו לבר שנמצא לא רחוק מהמלון, ברחוב שם אפשר למצוא הרבה ברים בערב עם מוזיקה יוונית נהדרת וגם סגנונות אחרים וכמובן מנות מהמטבח המקומי, אז לגמרי שווה ללכת.

את הבוקר השני באתונה התחלנו בקבר החייל האלמוני (Monument to the Unknown Soldier‏‏‏) שזאת בעצם אנדרטה היסטורית שמוקדמת לחיילים היוונים שנפלו במלחמות. מה שיפה לראות שם זה את טקס חילופי המשמר שמתקיים כל יום ראשון בשעה 11:00 מול כיכר סינטגמה.
החיילים שם לובשים בגדים יוונים מסורתיים שהם מאוד יפים וייחודים. לאחר מכן, הלכנו לאכול ארוחת בוקר בבית קפה Minu. בדרך חלפנו על פני כל מיני קירות גרפיטי שזאת ממש אומנות בעיר וחלק מיצירות הגרפיטי מעבר ליופי שהן מוסיפות לעיר באות גם להעביר מסר או מחאה כלפי השלטון אבל בדרך אומנותית.
חלפנו גם על פני בית הקפה הורוד Fairytale Athens שנמצא שם ממש קרוב והוא גם מאוד מוכר ומפורסם מעצם היותו ורוד ומאוד מושך את העין אבל לא ישבנו שם, רק הצטלמנו והמשכנו.

בבית הקפה שישבנו לקחנו מנה של מקושקשת עם לחם כמו טוסט כזה וקפה לאטה מקיאטו שהיו מאוד טעימים. המקום עצמו מלא בצמחייה ומעוצב בצורה מאוד אלגגנטית ונקייה.
משם הגענו לרכבל שלוקח לגבעת Lycabettus Hill‏, שם יש תצפית על העיר שמאוד יפה לראות רבל חוץ מזה אין הרבה מה לעשות שם. הדרך רצופה ומלאה במדרגות אז חשוב לקחת את זה בחשבון, זה מקום שבנוי בשיפוע- מאוד מזכיר את העליות של חיפה רק יותר. כמובן שיש אפשרות גם לרדת משם ברגל דרך ''ההר'' ולעשות עוד טיול, אנחנו החלטנו לוותר.

אחרי התצפית, חזרנו למרכז העיר והלכנו לאכול סופלאקי קבב עם צזיקי במסעדה שהרבה ממליצים עליה O Thanasis שנמצאת ממש סמוך לכיכר מונסטיראקי. הסופלאקי הוא בעצם מאכל יווני מוכר שכולל קבב או פרגית עם צזיקי שזה ממרח יוגורט עם מלפפונים ושמיר בתוך פיתה כזאת עטוף כמו טורטייה.
זה היה טעים אבל הקבב עצמו לבד היה קצת חסר טיבול והצזיקי ממש 'הציל' פהאת המצב ושיחק תפקיד חשוב במנה.
אחרי שסיימנו שם המשכנו להסתובב והגענו למקום שמוכר קינוח יווני מפורסם בשם לוקומאדס (Lukumades) שאלו כדורי בצק מטוגנים, המקורי הוא עם דבש וקינמון אבל שם יש מגוון של טעמים כמו: שוקולד, פיסטוק, קרמל מלוח ועוד.
יש אפשרות גם להרכיב ולשחק עם הטעמים ולבחור את המילוי בפנים ואת הרוטב מעל אז בחרנו שוקולד בפנים וקרמל מלוח מעל וזה היה טעים ומושחת ברמות שהייתי חוזר לאכול את זה שוב עכשיו- זאת מנה די גדולה וזה מתוק ומטוגן אז אפשר גם בכיף לחלוק אם באים שניים.

את היום השלישי באתונה התחלנו בארוחת בוקר בבית קפר שנקרא The Brunchers שכמו השם ככה גם המקום- מתמחה בבראנצ'ים וארוחות בוקר. המנה שנבחרה הפעם הייתה אגז בנדיקט שאלו ביצים עלומות ברוטב הולנדייז על חלת בריוש וסלמון מעושן- הפייבוריט שלי תמיד!
וכמובן לצידו קפה שהיה הכי טעים מכל המקומות עד עכשיו וזה בהחלט מאתגר באתונה.
המנה הייתה ממש טעימה, טובה ומשביעה, יש להם מבחר ממש גדול והכול מחומרי גלם איכותיים וטריים ובאמת מקום ממש מומלץ!
אחרי ארוחת הבוקר המשכנו לרחוב הקניות הראשי (Ermou‏) לקצת שופינג או לפחות לנסות לראות מה יש בחנויות כי לפעמים מרגיש ששופינג זה ממש עניין של מזל וגם חשק כי לא תמיד יש משהו שנראה לך אז את סתם מסתכלת, לפעמים מודדת וממשיכה הלאה וזה די מה שקרה הפעם, בעיקר הסתובבנו בין החנויות שזה גם ממש נחמד.

אחרי זה המשכנו לאטרקציות שלא הספקנו בימים הקודמים והם: ספריית אדריאנוס שזה גם היה חלק מהכרטיס שרכשנו באקרופוליס וגם פה זה היה בעיקר שרידים ועתיקות של ספרייה שנבנתה אי שם בשנת 132 על ידי הקיסר אדריאנוס. האגורה שהם שרידים עתיקים מהתקופה הרומית של כיכר השוק שהייתה באתונה אז.
משם המשכנו לשכונת הפלאקה שעד עכשיו לא יצא לי כל כך להתייחס אליה מאחר וישנו בפסירי ולא יצא לנו יותר מדי להרחיק, היא שכונה עם בתים קלאסים צבעוניים, סמטאות קטנות, הרבה חנויות של כל מיני אומנים ומזכרות וגם מסעדות וטברנות- ממש אווירה של כפר קטן.
משם הגענו לשכונת Anafiotika‏ שהיא שכונה כמעט ולא מתויירת כי היא לא כל כך מוכרת לתיירים, הבתים שם לבנים כמו באיי יוון, המעבר בין הבתים, הרחובות מאוד צרים ונראים מאוד שונה מהרגיל וזה מרגיש קצת כמו מבוך. זאת הייתה חוויה ממש מיוחדת ושונה, בעיקר יפה להצטלם שם ולראות את הנוף כי זה די גבוה והכי חשוב לשמור על השקט כי בכל זאת ממש עוברים מחוץ לבתים של אנשים.

אחרי הסיבוב בשכונות חזרנו קצת יותר למרכז לקונדיטוריה ששמעתי עליה הרבה והיא גם מאוד מפורסמת ומוכרת בזכות הקרואסונים שלה והיא נקראת Overoll Croissanterie‏.
לקחנו שם שני קרואסונים: אחד שוקולד אגוזי לוז ואחד תותים וקרם גבינה- שניהם היו ממש טובים וטעימים עם הרבה מילוי בפנים, ממש מורגש כל טעם ושזה מוכן מחומרי גלם איכותיים. הקרואסון פריך וקריספי מבחוץ ואוורירי ורך מבפנים- ממש טעים ומומלץ!
את היום סיימנו בארוחת ערב במסעדה שהייתה מול המלון שנקראת En Iordani
ותכלס רציתי ללכת אליה כבר מהיום הראשון, כל פעם שבאנו לשם היו מלא אנשים ותמיד היינו בדרך לאנשהו או אחרי אוכל כבר והפעם החלטתי שבערב האחרון אני חייבת לנסות לאכול שם.
לקחתי פלפל ועגבנייה ממולאים באורז ופשטידה כזאת עם פסטה, בשר ורוטב בשמל שאני מכירה עוד מילדות ממסעדות יווניות שהייתי אוכלת עם המשפחה בארץ וזה ממש הזכיר לי את זה בטעמים ובאיכות רק בגרסה קצת אחרת, אתונאית מקומית.
אני אוסיף גם מילה על העיצוב שמרגיש ממש אותנטי של פעם עם תמונות ישנות וכל מיני חפצי וינטאג' ודגל יוון ובאמת אווירה מדהימה ואוכל טוב.
זהו כאן מסתיים הטיול שלנו לאתונה, למחרת בבוקר יצאנו ממש מוקדם במטרו לכיוון שדה התעופה, נסיעה של בערך 45 דקות ישר לשדה ומשם חזרה לארץ.