עוד רגע ראש השנה כאן, עוד שנה שחלפה ואיזו שנה זאת הייתה..

אני לא חושבת שיש מישהו שהשנה הזאת לא נגעה בו וטלטלה אותו באיזשהו אופן, בין אם ברמה האישית ובין אם ברמה הלאומית. השנה הזאת מסתיימת לה עוד רגע אבל נראה שהמצב כאן רחוק מלהסתיים ובכל זאת אני רוצה להביע אופטימיות ולקוות ולהאמין שזה כן ייגמר בקרוב, שכולם ישובו לביתם, שהשקט יחזור, שהשגרה ''הרגילה והמשעממת'' תחזור ונוכל להרגיש קצת יותר נורמלים במקום הלא נורמלי שאנחנו חיים בו.

לפני שניכנס לשנה החדשה אני רוצה רגע להתבונן על השנה החולפת, תמיד כשאני עושה סיכומי שנה אני מחלקת אותם לשניים: חלק אחד מסתכל ומתבונן על מה שהיה וחלק שני מסתכל קדימה על מה שיהיה.

ככה זה גם בחיים, צריך להתקדם קדימה אבל צריך גם לזכור מה שהיה, לעשות ריפלקציה- להבין מה היה טוב ומה פחות, מה עבד לי ומה לא, איפה הרגשתי טוב ומה הרחיב אותי ואיפה הרגשתי לא טוב וזה כיווץ והוריד אותי.

זה באמת אינסופי וכל אחת יכולה לקחת את זה לאן שהיא רוצה, מה שבטוח שהריפלקציה הזאת חשובה, בשבילנו, בשביל ההתקדמות שלנו, להבין איפה היינו, איפה אנחנו עכשיו ולאן אנחנו רוצות להגיע.

אני אתחיל ואשתף במה שהיה לי השנה, זאת הייתה שנה לא קלה ואפילו מטורפת, כל כך הרבה שינויים, עליות וירידות או במילים אחרות- לונה פארק של רגשות, טלטלות, תחושה של בגרות פנימית, הבנה מה חשוב לי באמת, קבלה של פרופורציות, שבר מאוד גדול ואחרי זה החלמה לצד טיפול ולמידה מתמדת שלי על עצמי.

מושגים כמו ערך עצמי, אהבה עצמית, גבולות שפעם לא היו ברורים לי בכלל והרגישו לי כמו סיסמאות הפכו לערכים חשובים ומרכזיים ביום יום שלי.

כשאני רגע עוצרת וחושבת על מה כן עשיתי השנה, מה הגשמתי, מה היה טוב בשנה הזאת, מה השגתי- אני רוצה להגיד פשוט תודה.

תודה על זה שעיצבתי אתר ללקוחה בפעם הראשונה, הייתי בחו''ל שלוש פעמים (אתונה, מדריד ומילאנו), עשיתי קורס שקשור לזימון מציאות, קורסים נוספים של עיצוב, התחלתי עבודה חדשה, פגשתי אנשים חדשים, השקתי את האתר עם הבלוג והמפות הדיגיטליות, סיימתי את הספר הדיגיטלי של מדריד והשקתי גם אותו.

פתחתי את הלב ונשבר לי הלב, הלכתי לטיפול, הגעתי למקומות חדשים, למדתי להיות לבד ולאהוב את זה ובעיקר לא לפחד מזה, הקשבתי לעצמי ולגוף שלי והלכתי לטפל גם בו, למדתי להציב גבולות ולהגיד לא כשצריך, לסגור את הדלת, להיות לא נעימה ולא ''בסדר'' כל הזמן, למדתי להעריך את עצמי יותר, להבין מי אני ומה הערך שלי ושמה שיש אצלי בפנים לא מתאים לכל אחד וזה לא בעיה שלי. הבנתי שאני זאת אני וזה הכי טוב שיש, אם אני רוצה משהו ופועלת להשיג אותו אני יכולה לעשות הכול, נרשמת ללימודים שזה היה צעד שחשבתי והתלבטתי עליו מלא ובסוף החלטתי ללכת על זה ולהיכנס להרפתקאה הזאת, לצבור ידע חדש ולגלות עוד דברים על עצמי. גיליתי והבנתי שהכול מתחיל בי, מבפנים אל החוץ, שאת מה שאני מחפשת בחוץ אני צריכה לחפש קודם כל בי ולתת לעצמי, שהכול תלוי בי, נתון לבחירתי ולהחלטתי (חוץ ממה שלא 😉).

הבנתי שאני חזקה ואני יכולה להתמודד עם כל דבר, ברגע שאני יודעת מה אני רוצה ועושה מה שצריך שזה יקרה אז זה יקרה, אני שמה את עצמי ראשונה ובוחרת בי לפני הכול.

בקיצור הרווחתי והפסדתי הרבה דברים השנה אבל בוודאות קיבלתי אותי מחדש, את המערכת יחסים שלי עם עצמי.

ואחרי שסיכמתי את מה שהיה הגיע הזמן לדבר על מה שיהיה, אחרי השנה האחרונה שעלתה על כל דימיון אני מגיעה לשנה הזאת קצת ''צנועה'' יותר, פתוחה למה היא תביא ותיקח איתה לחיובי ולפחות, למה יקרה ואגלה בדרך.

מה שאני כן בטוחה ורוצה שיהיה זה להמשיך לעבוד בעסק ובבלוג החלומות שלי שיצאו לאור השנה, להמשיך לבנות מפות חדשות, ספרים דיגיטליים חדשים למקומות נוספים ולהוציא לאור גם את קיט התכנון שלי.

בזמן האחרון ממש מדגדג לי להוציא מוצר כלשהו שקשור לאהבה עצמית וערך עצמי כי אלו דברים שאני כל כך חיה אותם בשנה האחרונה, כל כך חלק ממני ובוערים בי שאני מרגישה שגם להם מגיע מקום.

אני מתרגשת ומחכה ללימודים, לשגרה החדשה שתהיה לי שתתמלא בדברים טובים וחדשים, אנשים חדשים וטובים שאפגוש, חברויות שאצור, חוויות שאחווה, הקורסים הכל כך מעניינים שאלמד שישר שראיתי אותם במערכת והתרגשתי ברמות!

אני יודעת שיהיה מאתגר אבל אני כאן לעשות כמיטב יכולתי, אני כאן להתפתח, לנסות, לחוות.

אני מתרגשת וסקרנית לראות לאן אגיע, לאן השנה הזאת תיקח אותי, מה אבין על עצמי בדרך, איפה אהיה בסוף השנה הבאה, אילו הזדמנויות ייפלו בחלקי ואיך אתקדם לעבר מה שאני רוצה ושואפת להגשים.

אני מאחלת לעצמי להמשיך לעשות טוב, להיות מי שאני, להשקיע את האנרגיה שלי אצל האנשים הנכונים ובדברים הנכונים. להמשיך לאהוב את עצמי, להעמיק את הקשר שלי איתי כל יום קצר יותר, לזכור שלבד זה לא מפחיד ואני לא באמת לבד- כי יש לי אותי.

לפתוח את הלב, לדבר אמת, לצחוק, להתחבר, לעשות שטויות, ליהנות,להסכים לחוות וקצת להשתחרר לפעמים, להיות קצת פחות עדינה ונחמדה במיוחד אם זה בא על חשבוני.

לתת לעצמי הזדמנות להיות, לעשות ולהגשים, להרים את עצמי שקשה, לשים את עצמי לפני הכול ולא להתפשר על זה, להמשיך לגלות מהם הגבולות שלי, מה עושה לי טוב ומרחיב אותי ומה לא ומכווץ ובהתאם לזה לנוע ולעמוד על שלי, להגיד לא כשצריך להגיד לא ולהגיד כן שצריך להגיד כן- הכול לפי האינטואיציה והתחושה הפנימית.

להמשיך ללמוד, לגלות, לחקור, להתפתח, לקרוא ספרים, לצבור ידע חדש ולא להפסיק לנוע במסע הזה.

לתקשר, להגיד מה מפריע לי, מה לא טוב לי, במה אני צריכה עזרה- ועוד קודם להודות בזה.

לזכור שאני תמיד בדרך ותמיד גם ליהנות מהמקום אליו הגעתי, שהכול זמני והכול זה תהליך ודרך ואין רגע שזהו הגעתי ונגמר.

שתמיד השמש תזרח מחר ותהיה הזדמנות לשנות ולתקן, עד שמשהו לא נגמר הוא לא נגמר ותמיד יש סיכוי, להחזיק באופטימיות ואמונה שהדברים תמיד מסתדרים לטובה גם אם בהתחלה קשה לראות ולהאמין בזה.

החיים הם מסע ודרך ולא יעד וכך גם המטרות שלך, הם משתנות ביחד איתך, תנועי איתם ותהיי גמישה וסלחנית כלפי עצמך, זה בסדר וחשוב.